טיפול פסיכולוגי בילדים ונוער מכיל מספר מאפיינים ייחודיים. כמו בטיפול פסיכולוגי במבוגרים, ילדים ובני נוער מגיעים לרוב לטיפול עם בעיה, אך בניגוד למבוגרים פעמים רבות הם אינם יוזמים את הטיפול הפסיכולוגי, ולכן עשויים לגלות מוטיבציה נמוכה עד כדי חוסר רצון להגיע לפגישות.

במקרים מסוימים המטופל הצעיר עשוי להרגיש כי הבעיה אינה שלו, וכי על הסביבה להתאים עצמה אליו (למשל – במקרים של ילד שאלים בביה"ס, שחושב כי הבעיה היא בהתנהגות הילדים הסובבים אותו).

בנוסף, בהתאם לגיל הילד, ישנם מאפיינים התפתחותיים רבים אשר חשוב לקחת בחשבון כשבאים לטפל בו.

למשל, בטיפול בילדים צעירים יש צורך לעיתים להנגיש ולהסביר את סיבת הפנייה ואת מטרות הטיפול באופן שיהיה ברור להם.

אספקט חשוב בטיפול הפסיכולוגים בילדים ובני נוער הוא הראייה המערכתית על הגורמים הסביבתיים (המשפחה, ביה"ס, החברים…) והשפעתם על המטופל ועל הטיפול עצמו.

כשמדובר בילדים צעירים, לדוגמה, לעיתים הטיפול הפסיכולוגי מתבצע עם הוריהם בחדר, על מנת לעזור להם להתאקלם ולהרגיש נוח יותר בסביבה הלא מוכרת. עם מתבגרים המטפל נתקל פעמים רבות בקונפליקטים מול ההורים, כאשר לעיתים כל צד (המתבגר והוריו) רוצים להתקדם בטיפול הפסיכולוגי לכיוונים שונים (למשל – ההורים רוצים שהמתבגר יצליח יותר בלימודים, והוא או היא מעוניינים כי ההורים יקשיבו לו או לה יותר).

במצבים אלו לעיתים דווקא מומלץ לפגוש את המתבגר ללא ההורים. 

אחד ההבדלים הגדולים ביותר בטיפול בילדים מתאפיין באמצעים מתווכים כגון שימוש במוזיקה או אמנות.

היות וילדים אינם מורגלים בשיחות נפש ארוכות, פעמים רבות ישנו צורך "לשבור את הקרח" ולהקל על התקשורת. אחד האמצעים הנפוצים  לכך הוא דרך משחק.

בין אם המדובר במשחקים בדמיון, בקלפים, בתחפושות או במשחקי כדור, המשחק הוא מה שפעמים רבות מאפשר לייצר את הקשר, האינטימיות והעניין של הילד באינטראקציה עם המטפל.

השימוש במשחק הופך את המפגש הטיפולי עם ילדים ובני נוער לפחות מובנה, מה שדורש מהפסיכולוג ניסיון די להיות מסוגל לתמרן בין דרישות המשחק והילד ובין מטרותיו הטיפוליות.