טיפול בחרדה חברתית
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית (Social Anxiety) הינה תופעה שכיחה מאד בחברה שלנו. היא אחת מהפרעות החרדה הנפוצות ביותר כאשר שכיחותה באוכלוסייה נושקת ל 7%. זאת אומרת שסטטיסטית, אחד מכל 14 אנשים סובל מחרדה חברתית.
הלוקים בהפרעת חרדה חברתית נוטים לחוש תחושות של פחד, חשש או דאגה כתוצאה ממגוון מצבים חברתיים או ביצוע פעולות מסוימות בפומבי. אחד המאפיינים הבולטים שמשותפים לאנשים הלוקים בחרדה חברתית, הוא עצם היותם עסוקים באופן תדיר בניסיונות להימנע ממצבים מעוררי חרדה. הקשיים יכולים להיות כה מגבילים עד כי לעיתים האדם נמנע מאינטראקציות חברתיות ו\או אינו מצליח לקיים אורח חיים תקין. זה יכול להתבטא בקושי למצוא עבודה או להשתלב במקום עבודה, זה יכול להתבטא בקושי למצוא חברים או לשמור על קשרים, קושי במציאת בן או בת זוג, ועוד. טיפולים שנמצאו יעילים לטיפול בחרדה חברתית הם הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT) והטיפול התרופתי.
התסמינים של חרדה חברתית
את התסמינים של חרדה חברתית פוגשים הסובלים ממנה בכל מיני סיטואציות ורבדים. חשיפה לסיטואציות חברתיות עלולה לגרום לסימפטומים גופניים כמו הזעת יתר, סומק ואודם בפנים ובגוף, סחרחורות, עליית דופק, קוצר נשימה ועוד, ולרגשות קשים של מבוכה ולחץ. נוסף על כך, ישנם סימפטומים קוגניטיביים כמו מחשבות טורדניות ולעיתים כפייתיות, סביב החשש והחרדה לגבי מה חושבים עליי, איך אני נתפס בעיניי האחר וכו'. בהרבה מקרים, המחשבות הללו גוררות שיפוט עצמי וביקורת קשה ("הם צוחקים עליי", "אני לא מספיק טוב" וכי"ב).
ההתמודדות המורכבת עם כל התסמינים הללו מייצרת אצל הסובלים מחרדה חברתית את הנטייה להימנע מסיטואציות חברתיות. דוגמאות נפוצות הן למשל הימנעות מהכרויות עם בני המין השני, הימנעות מהשתתפות באירועים מרובי משתתפים, הימנעות מסיטואציות חברתיות במקום העבודה או הלימודים ועוד. במקרים של הקלעות לסיטואציה חברתית בעל כורחם, הסובלים מחרדה חברתית לעיתים קרובות מוצאים עצמם משותקים ונבוכים מאוד או עסוקים בניסיונות התחמקות ובריחה מהסיטואציה.
כיצד נוכל להבחין בין ביישנות לחרדה חברתית?
אחת השאלות שעולות בהקשר לאבחון של חרדה חברתית היא שאלת ההבחנה בין חרדה חברתית לביישנות. השאלה עולה לאור הדמיון שבין הקווים המאפיינים שלהן. אין גבולות מובחנים בין השניים אלא ברמת האינדיבידואל. ביישנות היא תכונת אופי, וככזאת, היא אינה משפיעה על תפקודו השוטף של אדם. המקום שבו עובר הגבול בין ביישנות לחרדה חברתית, הוא המקום שבו האדם מתחיל לחוות הפרעות, סבל ופגיעה בתפקוד היומיומי.
אם אינכם בטוחים האם אתם סובלים מחרדה חברתית או פשוט ביישנים מאד – שאלו את עצמכם: האם זה מפריע לי בתפקוד היומיומי, ועד כמה? אם אתם חווים סימפטומים של חרדה חברתית, כדאי לגשת לייעוץ ו/או טיפול. בהרבה מקרים, הדרך לפתרון הנה יעילה, והתוצאות עשויות להיטיב מאוד בהשפעה על חייכם.
טיפול בילדים הסובלים מחרדה חברתית
חרדה חברתית הינה אחת הבעיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים שמגיעים לטיפול. בנוסף לסבל הרב שחווה הילד כתוצאה מחרדה חברתית שפוקדת אותו, סביבת בית הספר מייצרת לחצים נוספים רבים. בתוך המסגרות, נדרשים הילדים להתחבר עם הצוות החינוכי ועם הילדים האחרים בכיתה או בשכבה. במקרים קשים במיוחד, ילדים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להיות מוקד של דחייה חברתית מצד ילדים אחרים. כל אלו הופכים את הלקות בחרדה חברתית בקרב ילדים לקשה ומורכבת, עם אספקטים ייחודיים הדורשים איש מקצוע מיומן המכיר את הטיפול בילדים ובני נוער אך לא פחות את מערכות החינוך בהם הם נמצאים.
אילמות סלקטיבית (Selective Mutism)
אילמות סלקטיבית, או מוטיזם סלקטיבי, היא תופעה שנצפית בעיקר בקרב ילדים. מהות התופעה היא קושי בדיבור עד כדי אילמות בסביבות משמעותיות של הילד (לרוב הבית או המוסד החינוכי). ילדים הסובלים ממוטיזם סלקטיבי בדרך כלל לא מצליחים לדבר (חווים אילמות) בסיטואציות מסוימות, אבל כן מתפקדים באופן נורמטיבי לגמרי בסיטואציות אחרות. למשל, הם עשויים להיות שקטים לחלוטין בבית הספר אך לדבר באופן תקין בבית (או להפך). בהרבה מקרים, האילמות הסלקטיבית נעלמת באופן ספונטני. בחלק מן המקרים הוא נלווה לבעיות בדיבור (כמו גמגום למשל). במקרים בהם מדובר בתופעה ממושכת (מעל מספר חודשים), מומלץ לפנות להתייעצות אצל איש מקצוע לאבחון ו\או טיפול.
טיפול באילמות סלקטיבית
אצלנו במכון "ציידי המחשבות" הטיפול בחרדה חברתית בילדים ובמוטיזם סלקטיבי נעשה כחלק מהשיטה הייחודית שפיתחנו,המעוגנת בתוך עולם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). אנו שמים דגש על לימוד מיומנויות חברתיות, רכישה ופיתוח של אסטרטגיות התמודדות כנגד החרדה, והטמעה של טכניקות פרקטיות להתגברות על דחייה חברתית ואילמות סלקטיבית. אנו מזמינים אתכם להעמיק את ההיכרות עם דרכי הטיפול הייחודיות שלנו להתמודדות ומיגור של דחייה וחרדה חברתית, מוטיזם סקלטיבי או כל הפרעה אחרת שפוגעת באיכות חייכם.
