הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)

קצת על הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)

הפרעה טורדנית -כפייתית או OCD (Obsessive–Compulsive Disorder), היא אחת ההפרעות הנפשיות המורכבות יותר שידועות לפסיכולוגיה כיום. את שמו והגדרתו המודרניים, קיבל ה OCD בתחילת המאה העשרים עם ההוצאה לאור של ספרו של זיגמונד פרויד "פעולות כפייתיות וטקסים דתיים" (Obsessive Actions and Religious Practices). הספר התפרסם בשנת 1907 ומהווה אחת מאבני הבוחן הראשונות לחקר התופעה. בספר מתאר פרויד את מאפייניו של ה OCD ובין היתר, משווה את הסימפטומים הטקסיים שלו לריטואלים שמאפיינים את אורח החיים המחזורי שנהוג בדתות. 

או סי די היא הפרעה נפוצה יחסית. היא מופיעה אצל מבוגרים וילדים כאחד. חרף המורכבות שמאפיינת אותה, הטיפול בה כיום נחשב יעיל ומהיר יחסית. בעמוד הבא תוכלו להעמיק את היכרותכם עם ההפרעה הטורדנית-כפייתית, ללמוד על מאפייניה והדרכים לטפל בה אצל מבוגרים וילדים. לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם? צרו איתנו קשר כאן ונשמח לענות על כל שאלה שלכם.

מאפייני הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)

הפרעה טורדנית-כפייתית מתאפיינת במחשבות פולשניות ומטרידות. מחשבות אלו נקראות בעגה הפסיכולוגית "אובססיות", מהן נגזר שמה של התופעה. המחשבות הטורדניות שפוקדות את הלוקים ב OCD חגות סביב מגוון של נושאים, הנפוצים ביניהם הם: עולמות הניקיון והסדר, דת, מין, מחלות ומצב רפואי בכלל, פגיעה באחרים ויחסים רומנטיים. 

דוגמאות למחשבות מעין אלו יכולות להיות: "זה מלוכלך", "אני חוטא" או "פגעתי בהם". האופי הפולשני של האובססיה גורם לאדם לחוות אותה כגורם שלילי ומטריד ש"השתלט לו על המוח" וממנו הוא מתקשה להתעלם. פעמים רבות המחשבות האובססיביות אינן רציונליות ועשויות להיות אף מנוגדות לקו מצפונו של האדם. למשל, מחשבה על רצון לפגוע או להרע לקרובים לך, או לקיים יחסי מין עם אנשים זרים. האופי הבוטה והעוצמתי של מחשבות אלו, בשילוב עם העובדה כי פעמים רבות אוסידי עשוי להופיע באופן פתאומי וללא סימפטומים מקדימים, מעוררים לעיתים קרובות בלבול ומצוקה רבים ביחד עם שאלות מקננות בנוגע לשפיות נפשית.

פעולות חזרתיות, קומפלסיות, טקסים

לצד התסמינים הללו קיים סימפטום מרכזי נוסף בהפרעה טורדנית-כפייתית שעיקרו הדחף לביצוע פעולות חזרתיות. בשפה המקצועית אלו נקראות "קומפלסיות" או "טקסים". בהרבה מקרים, טקסים אלו קורים בעקבות המחשבות הטורדניות – האובססיות, במטרה להפחית את עוצמתן. לדוגמה, אדם הסובל מאובססיות כי הוא מלוכלך או מזוהם, עשוי לשטוף ידיו באופן תדיר כדי להבטיח כי אינו מלוכלך. אישה שמוטרדת ממחשבות כי פגעה בקולגה לעבודה עשויה לדרוש בשלומה מספר רב של פעמים ביום, באופן שיפגע ביחסים עם הקולגה וירגיש טרחני. 

דוגמה אחרת היא הימנעות ממצבים או אנשים שעלולים "להצית" את המחשבה האובססיבית. למשל, אדם שסובל ממחשבות טורדניות שקשורות לחולי ומחלות, עשוי להתחמק מאנשים הקרובים אליו אם יחשוב כי הם נשאי מחלות. העיסוק הרב בטקסים אלו, עלול לפגוע משמעותית בתפקודו השוטף של האדם, שהרי הם גוזלים משאבים רבים: זמן, ריכוז ואנרגיה, בין היתר.

התמודדות עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)

המחשבות הטורדניות והטקסים שנלווים אליהן גורמים סבל רב ואף בושה. לעיתים קרובות, האדם הלוקה ב-OCD מודע לחוסר ההיגיון במחשבות שעולות בקרבו ובטקסים שמבקשים ביטוי, אך מרגיש חסר אונים אל מול הניסיון להתנגד להן. 

הטיפול בהפרעת OCD נעשה ביעילות באמצעות טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, ובפרט, בטיפול מטא-קוגניטיבי (MCT). מטא-קוגניציה משמעה המחשבות והעמדות שמחזיק האדם ביחס לתהליכים הקוגניטיביים (מחשבות, רגשות, אסוציאציות, דימויים ושאר תכנים מנטליים) שהוא חווה, במילים אחרות המחשבות בקשר למחשבות שלו. 

המורכבות שבתהליך שמתרחש בקרב הסובלים מ OCD נעוצה במחשבות ובאמונות שיש לאדם בקשר למחשבותיו שלו. ניקח לדוגמה אדם הסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית עם מחשבות טורדניות (אובססיות) הקשורות לזיהום ומחלות. אדם זה עשוי להיות מוטרד ממחשבות ותהיות בסגנון "האם אני עשוי להידבק בחיידק טורף?" או "איך אני שומר על עצמי בריא?", שיגרמו לו רגשות פחד ודאגה. לפי הגישה המטאקוגניטיבית (MCT), תוכן המחשבות אינו הבעיה – לכולנו בסופו של דבר מחשבות טורדניות שמופיעות ונעלמות ממוחנו בכל יום. הבעיה של אותו האדם נעוצה ברגישותו למחשבות הספציפיות הללו. רגישות זו נובעת ממחשבות ואמונות בסיסיות של האדם ביחס למחשבותיו – למשל "מחשבות אלו הן מסוכנות" או "מחשבות אלו עשויות לגרום לי להשתגע". מחשבות אלו על מחשבות נקראות "מחשבות מטאקוגניטיביות", והן נמצאות במוקד הטיפול ב-MCT. במהלך הטיפול המטא-קוגניטיבי, המטופל לומד לזהות את המחשבות הללו ולהגיב אליהן אחרת. מתוך המקום הזה, הוא לומד כלים ואסטרטגיות חדשות ויעילות לשליטה בדאגה ובשאר המחשבות שלו.

יתרונות הטיפול המטא-קוגניטיבי

הטיפול המטא-קוגניטיבי מוכיח את עצמו כיעיל עד מאד בטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית. היות והסימפטומים של OCD מושפעים מאד מהלחץ שהמטופל חווה ביחס אליהם, שינוי חיובי בתפקוד או ברגשותיו של האדם מביא פעמים רבות להפחתה בסימפטומים. ככלל, OCD והפרעות דומות לו, מושפעות מאד משינויים של מצבי רוח. הפרעות מאין אלו מתאפיינות ב 'מעגלים משמרים' – האובססיה (=המחשבה הטורדנית) מעלה רגשי חרדה, מה שמעלה את תכיפות הקומפולסיה (=הטקס הכפייתי המונע). זו בתורה מעלה את החרדה עוד יותר, וחוזר חלילה. יחד עם זאת, במהלך הטיפול מתגלה פעמים רבות כי גם ההפך נכון; כשמרגישים טוב יותר הלחץ יורד, וזה בתורו מוריד את תכיפות הקומפולסיות ומעלה את הביטחון העצמי. זה נכון למבוגרים וילדים כאחד. שינויים מהירים אלו בתחילת הטיפול מבורכים, אך כדי לשמר אותם לטווח ארוך נדרש זמן משמעותי בטיפול.

כמו בכל טיפול פסיכולוגי, ההצלחה תלויה במידה רבה במידת רצונו והתמסרותו של המטופל לתהליך. המטופל יצטרך לגלות נכונות ומוטיבציה, ואילו המטפל יתאים את עצמנו לקצב ולאופי ההתקדמות שנכון עבור המטופל.

הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) בקרב ילדים

הטיפול בילדים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית במכון "ציידי המחשבות" נעשה בדומה לטיפול במבוגרים, באמצעות הגישה המטאקוגניטיבית (MCT) הלקוחה מעולם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). כמכון המתמחה בפסיכולוגיית ילדים, אנו מיומנים בהתאמה של כלי הטיפול של המבוגרים לעולמם של הילדים. כחלק מגישתנו הייחודית, אנו משתמשים בכלי פרי פיתוחנו, הספר הטיפולי "ציידת המחשבות". חלק משמעותי מהנרטיב של הספר מוקדש לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית. דוגמת הטיפול בספר מתמקדת בליאוניד – ילד בדיוני שסובל מן ההפרעה. המפגש של הילד שעובר את תהליך הטיפול עם הדמות של ליאוניד מייצר אצלו מודעות, זיקה וחמלה כלפי הדמות שבספר; דבר שלמעשה מכין אותו למפגש מפוכח עם עצמו. אתם מוזמנים לקרוא על הספר "ציידת המחשבות" פה

אם אתם חושבים שיתכן כי אתם, ילידכם, או מי מיקיריכם סובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), בין אם אתם מתלבטים ולא בטוחים או מאובחנים כבר; אם אתם מטופלים כבר אך מרגישים שאתם לא מקבלים טיפול המותאם אליכם באופן המדויק ביותר – אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר עוד היום! נשמח להכיר אתכם וליצר עבורכם את מרחב הריפוי הנכון ביותר עבורכם.